דף הבית >> בחפץ כפיה
 

בתום שנתיים של לימודי עיצוב כובעים, התחלתי להתכונן לקראת תצוגת הכובעים הראשונה שלי. בד-בבד, הגיעה העת לבחור שם מותג לכובעיי. ביקשתי למצוא שם הולם, שמקורו בתנ"ך, אשר יהיה בו כדי לבטא את האומנות העתיקה ולהתאים לסגנון הייחודי של כובעים בהתאמה אישית, העשויים כולם בתשומת-לב ויד.

לאחר לבטים ורעיונות שונים שהועלו, גמלה בלבי ההחלטה להאיר את צמד המילים, המופיע במזמור "אשת חיל", בספר משלי ל"א, י"ג: "דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה".

זמן מה לאחר מכן עיינתי בספר "בגדי כהונה", לרבי משה לייב שחור זצ"ל, והנה נגלה לעיניי פירושו לפסוק הנ"ל:

"ולא אמנע מלכתוב מה שנראה לי לבאר מקרא קודש בפרק "אשת חיל מי ימצא" (משלי ל"א): כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון. דהכוונה, שנתנה לעני שבישראל, שהוא חייב ליתן לאשתו כיפה לראשה, כמו שהבאנו מהמשנה בכתובות ס"ד ע"ב, ולא היה לעני למלא את חובתו כלפי אשתו, הנה זו אשת חיל, שפרשה את הכיפה-הצעיף, ונתנתו לעני. ולפירושנו זה (שהוא פירוש מחודש, שכן כל המפרשים פירשו כפה – ידה), יתיישב למה נקט כאן הכתוב "כפה" לשון יחיד, ושינה מלשון הכתובים לעיל: "חגרה בעוז מ ת נ י ה ותאמץ ז ר ו ע ו ת י ה וגו' י ד י ה שלחה בכישור ו כ פ י ה תמכו פלך", וכן בסיומו של המקרא שלפנינו: "ו י ד י ה שלחה לאביון". אכן לפירושנו ניחא, דכפה פרשה לעני, אין הכוונה לכף היד, אלא לכיפה-צעיף, ולכן נאמר בלשון יחיד... ובמקרא שלפנינו שאמר "כפה פרשה לעני", רוצה לומר, שפרשה את הצעיף לפני העני בעבור אשתו. ויתכן דזהו הפירוש גם במה שנאמר: "דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כ פ י ה" (שם), דהיינו שעשתה מצמר או מפשתים את הכיפה שעליה." (עמ' קנח)

במובדל ממרבית הפרשנים, הרואים במילה "כפיה" ביטוי לכפות ידיה של אשת-החיל, הרי שפירוש זה דן גם בסוגי כיפות בהן היו נשים מכסות את ראשן, ואף מעיד על עצמו, כי הינו מחדש בראיית "כפיה" בבחינת כיפות לנשים, דהיינו כיסוי ראש, שהיתה האישה עושה מצמר ומפשתים. 
פרוש זה היווה עבורי חותם ראוי בבחירת השם "בחפץ כפיה" לכובעיי.

בעת הקמת משכן ה' נטלו נשים חלק ביצירה, כמתואר בספר שמות פרק ל"ה, כ"ה: "וכל אשה חכמת-לב בידיה טוו...". תפילתי, כי יזכוני לנתב את חכמת לבי וידיי, למלאכת המחשבת בבנין בית ה', במהרה בימינו אמן.
 

 






להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים